<h1>אהל מועד שער משפיל גאים דרך ב'</h1>
<h2>דף עד.</h2>
כשקוברין המת מניחין אותו פניו למעלה או על הצד אבל לא עומד ולא יושב ולא ראשו מונח על ברכיו כדרך שאדם ישן.
<h2>דף ק:</h2>
המוכר קברו ודרך קברו בני משפחה באין וקוברין אותו בע"כ משום פגם משפחה. האשה שירשה את הקבר נקברת בתוכו היא ויוצאי יריכה אותם שראתה בחיים נקברים עמה במיתתה אע"פ שהבנים מתיחסים על משפחת אביהם וגנאי לבני משפחה להקבר אצלם. אביה אומ' תקבר אצלי ובעלה אומר תקבר אצלי קוברין אותה אצל אביה ואם יש לה בנים ואומרת קברוני אצל בני קוברין אותה אצל בניה. אביה אומ' לא תקבר אצלי ובעלה אומ' לא תקבר אצלי קוברין אותה אצל בעלה.
קבר חדש נמכר ונמדד ונחלק והישן לא נמדד פי' לידע כמה מתים נקברו במקצתו כדי שיתנו אותה מדה לאחרים ולא נמכר משום פגם משפחה ולא נחלק בין היורשים אלא כולן נקברין שורות שורות לעצמן והכל מפני כבודן של מתים.
כל שהוא ישן עמו בחיים מותר לקוברו עמו במותו.
<h2>דף קא:</h2>
אין קוברין שני מתים זה כנגד זה אלא אם היה דופן הקבר מפסיק ביניהן שנמצא כל או"א בתוך קבר לעצמו.
אין נותנין ארונות זע"ז ואם נתן כופין בעל העליון שיפנה שאין נוהגין בזיון במתים ודוקא בנוגעין אבל בשני קברות זה למעלה מזה וקרקעיתו של עליון מפסיק ג' טפחים מותר ולעולם צריך שיהיה בין מת למת ו' טפחים ג' טפחים לתפיסת זה וג' טפחים לתפיסת זה.
